עד שהמוות יפריד בינינו?

מה לא אמרו על מוסד הנישואים? שהוא כבר לא מה שהיה פעם, שהוא כבר לא רלבנטי, שהוא בלתי אפשרי וגם שהוא כבר אינו מהווה מטרה נכספת לזוגות אוהבים ובכל זאת: סקר שערכה חברת המחקרים AC Nielsen לכבוד ולנטיינ'ס דיי – בו השתתפו 25,000 אישה ואישה מ-46 ארצות שונות על הגלובוס – העלה כי 70% רואים בנישואים יעד בחיים ומאמינים שמדובר במסגרת לכל החיים !

כולם מכירים את הבדיחה השחוקה: "למה אלוהים הוא אחד? מהסיבה הפשוטה שהוא לא מאמין בנישואים, אחרת גם הוא היה מתחתן". מוסד הנישואים זכה בעשורים השונים לביקורת מכל עבר. מה לא נאמר על מוסד הנישואים? שהוא כבר לא מה שהיה פעם, שהוא כבר לא רלבנטי, שהוא בלתי אפשרי וגם שהוא כבר אינו מהווה מטרה נכספת לזוגות אוהבים.

לכל הנ"ל יש להוסיף, כמובן, את העליה הדראסטית שחלה בעולם במספר הזוגות המתגרשים,מה שעוד מחזק את תפיסת עולמם שלא אותם אלה הסבורים שמשהו השתבש במוסד הנישואים.
מסתבר שלא הכל שחור כשמדובר במוסד הנישואים ושלמרות התמורות והשינויים שחלו בתפיסת העולם ביחס למסגרת הזו, היא לא פשטה עדיין את הרגל.

לאחרונה התפרסם סקר ש שערכה חברת המחקרים הבינלאומית AC Nielsen לרגל יום האהבה (הוולנטיין דיי) ממנו עולה כי רובם המכריע של הזוגות הצעירים ברחבי תבל עדיין מאמינים במוסד הנישואים.
בסקר, בו השתתפו 25,000 איש ואישה מ-46 ארצות ברחבי הגלובוס, התברר ש-70% מהנשים והגברים מאמינים בכל ליבם שנישואים מהווים מסגרת שאמורה להימשך לכל החיים. במילים אחרות: "עד שהמוות יפרד בינינו" – פשוטו כמשמעו.

מהסקר עלה שהאמונה באהבה לכל החיים (שלך לנצח!) חזקה בעיקר בקרב נשים וגברים החיים במדינות (בעיקר מוסלמיות, כמו אינדונזיה ומאליה) בעלות זיקה דתית חזקה. בעיקר בלט הדבר במשתתפי הסקר שבאו ממלזיה ואינדונזיה.
מעניין, אבל לא הרחק מאחור בקרב אלה שהאמינו שמסגרת הנישואים היא לכל החיים, היו אלה האמריקאים. הדבר בלט במיוחד בקרב הגברים האמריקאיים שנטלו חלק בסקר. 58% מקרב הגברים האמריקאיים סברו כך, בעוד שבקרב הנשים האחוז שהאמין שנישואים הם לכל החיים הגיע ל-38% בלבד.

ולא פחות מפתיע: האחוזים הנמוכים ביותר (46%) בקרב "תומכי מוסד הנישואים" נרשמו דווקא בארצות הקתוליות (צרפת, ספרד, אנגליה) של אירופה. כאן, ציינו (כ-70% ) את האלטרנטיבות הקיימות למוסד הנישואים (כמו לדוגמא חיים משותפים) כאופציות ריאליות ורלבנטיות שיכולות לתת מענה אמיתי לזוגיות.

"החלוקה" הגיאוגראפית הזו באה עוד יותר לידיביטוי בכל הקשור לנישואים כיעד בחיים. וכך בעוד שבארצות מוסלמיות אדוקות רובם הגדול של הצעירים (ובעיקר הצעירות) רואים במציאת חתן ובבניית משפחה כיעד החשוב ביותר בחייהם, הרי שבארצות המערב (בעיקר באירופה) לקריירה, להתבססות הכלכלית וליציבות החברתית יש משקל רב יותר מאשר לנישואים כמהלך המוביל להקמת משפחה.